Please reload

Recent Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Featured Posts

הידע של הפסיכואנליטיקאי והלדעת לעשות (SAVOIR FAIRE) \ מאת קולט סולר

August 4, 2016

פרלוד

                                למפגש ארופאי של האקול  2017

 

ב-21-22 בינואר 2017 (אין תרגום לאנגלית)

 

 

הידע של הפסיכואנליטיקאי והלדעת לעשות

(SAVOIR FAIRE) \ מאת קולט סולר

 

תרגום: בינה ברגמן ואנה גלמן

 


 

שאנליטיקאי ידע הרבה, אין בזה ספק.

ראשית, הודות לאנליזה האישית, שניתן לכנותה ״פסיכואנליזה דידקטית״. שכן כל פסיכואנליזה מביאה עימה למידה.

ובנוסף הוא יודע בזכות מגוון הטקסטים הנלמדים, אשר יותר ממאה שנה ניסו מפרויד ללאקאן להמשיג את ההתנסות.

אבל השאלה מתייחסת לידע עימו הוא פועל ועם ייחודיות המקרים בהם הוא מטפל, המאפשרים את מה שלאקאן כינה האקט האנליטי, הנאמר במדויק.

כאשר לאקאן נותן ככותרת להרצאות שלו בסנט אן, ב-1970 - ״הידע של הפסיכואנליטיקאי״, הוא מתכוון  לקלינאים אחרים, אשר אינם פסיכואנליטיקאים, לפסיכיאטרים שאולי נוכחים שם, וזאת כדי לומר להם שמאז פרויד אין עוד דרך לממשי של ה-PARLETRE אשר אינה עוברת דרך השפה.

מהאנליזנט, עליו הוא לא יודע דבר בהתחלה, עד לסוף,  האנליטיקאי לא יודע דבר מעבר לאומר שהאנליזנט רשם בעזרת הפרוש על ״חומות  השפה״. מפנטזמה לסימפטום.

המושג ״ידע״ שלאקאן הביא לפסיכואנליזה, מהווה בפסיכואנליזה פרדוקס.

ראשית, כי הלא מודע הוא מה שלא ניתן לידע ומכאן, אינו ידוע.

שנית, כי הדגם של ידע שמייצג המדע פוסל בהגדרתו את הסובייקטיביות, המאפשרת רק אמיתות ייחודיות, סינגולריות.

לאקאן הציע נוסחה יפה לפרדוקס:  ״הפסיכואנליטיקאים הם ברי-דעת של ידע שלא ניתן לדבר עליו״, עליו יודעים רק שהוא נובע מהאנליזה האישית והמנוהלת עד לתוצאותיה.

זו הסיבה שחולמים על הידע האמיתי של המתמטיקה ועל המתמטיקאים שביכולתם לשוחח עליו ביניהם, למרות שזהו ידע שלעולם אינו מגיע לסיומו.

עם זאת, לא מן הנמנע שנציג את השאלה על מה שאנליטיקאי ״חייב״ לדעת, מה עליו לדעת? בהתייחסות לביטויים של לאקאן, כשהוא מתלונן על  "המיסטגוגיה  של הלא ידוע". (.(interpretation of mystery

 

 

 

מה הוא אם כך ידע זה? שיש לא מודע? הוא מתייחס למה זה הלא מודע? מה הן התוצאות הממשיות שלו? על הידע על מה שפועל בין אנליטיקאי לאנליזנט בדיספוזיטיב שהומצא על ידי פרויד? זה ידע על סיום התהליך? וכו׳.

לאקאן יצר את האקט האנליטי, מושג מבני עליו יש תמימות דעים, המפעיל את הלא מודע בכל אנליזה. זאת כדי לציין שהפונקציה הפועלת של אנליטיקאי היא פונקציה של הידע שהשיג באנליזה שלו. אך הלדעת לעשות, האין זה שונה, משהו שמפנה אותנו לקונטינגנטיות של הפרטיקולריות?

לאקאן התייחס לזה כאשר הצביע על כך שכל אחד אחראי ליכולתו ללדעת לעשות.

זה שווה לאומר, שהלדעת לעשות אינו מיוחס לבחירה של הסובייקט.

 האם הלדעת לעשות של האנליטיקאי נובע ממתן טבעי?

בכל מקרה, אין החלוקה שווה. יכולת, יותר מידע.

באופן כללי, מהטבחית עד לאמן,  בדרך לאמנויות החופשיות , הלדעת לעשות היא עשייה שאינה עונה לידע מנוסח. בכל זאת, יש כמה שדות בהם ניתן להשיגו באופן חלקי על ידי הדוגמה, וניתן לשפר על ידי אימון, כמו שמתרחש עם ״ הנגיעה״ של הטבחית.

אבל לאנליטיקאי אין מודל לאקט שלו. הוא חייב להמציאו מחדש בכל פעם. גם האימון לא עוזר כי מה שאוספים עם הניסיון בדרך כלל יוצר אפקט של חסימה. מאידך גיסא, אין מדובר בתהילה, מאחר שהאנליזה היא לא... יצירתו.

אם כך, מה שימושו  של הידע  בפסיכואנליזה?

לקרבה ללא מודע? לניהול הטרנספרנס? הלדעת לעשות שם עם האמת? הלעשות מראית עין של אובייקט?

זה ילך אם כך בכוון השגרה של הפסיכואנליטיקאי, פקיד היודע ללחוץ על הכפתורים הנכונים, או מוטב, בכיוון של ההמצאה הכמעט אמנותית?

ובאופן ספיציפי יותר, מהיכן נובע הדבר שאינו שימוש בידע? 

עם הקונוטציה העדינה של כשרון אישי, האין זה מה שמחזיר את הרכיב האישי, שכל הכשרה אנליטית מתכוונת לבלום, על מנת לאפשר את ״הנייטרליות הנדיבה" הידועה, שפרויד דיבר עליה, השהיית תכונות אופיו של אנליטיקאי, שבלעדיהן הפסיכואנליזה הופכת למכשיר להכנסה לתלם?

האין זה בריפוי, שבא לידי ביטוי הנגיעה האחרונה של ההוויה האישית של אנליטיקאי, הבא חשבון עם הפנטזמה והסימפטום שלו.

איך להבטיח שהפוריות שמייחסים לו, ושלפעמים מפרגנים לאחד ואחר לא תותיר כל כך הרבה צבע של סינגולריות, עד כדי כך שישתחרר מן המטרות האנליטיות?

 

24.7.2016

 

 

 

Please reload

Follow Us
Please reload

Search By Tags
Please reload

Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Google+ Icon